חפצים רבים המוצאים את דרכם למוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, נושאים עמם סיפור משפחתי מעניין ומרגש. הנה סיפורה של חנוכייה שנמצאה בין הריסותיו של בית יהודי שרוף לאחר השואה:

מרגריטה לקס הייתה ניצולת שואה בת 24, אשר שרדה את מחנה אושוויץ ומחנות נוספים. בתום המלחמה היא שבה לביתה שבהרי הקרפטים בתקווה למצוא שם עוד ניצולים מבני משפחתה. לפני המלחמה גרה המשפחה דוברת ההונגרית בבית מרווח, על גדות אגם פסטורלי בטרנסילבניה, שהייתה פעם חלק מהונגריה אך עברה לידי רומניה. בווילה היפה היו חדרים להשכרה לתיירים, וכן חנות מזכרות. כשהגיעה מרגריטה לביתה ראתה כי לא נותר ממנו דבר לבד מערמת אפר. התברר לה שלאחר שגורשה משפחתה מן הבית בזזו אותו תושבי המקום והציתוהו. מרגריטה החלה לפשפש בתוך האפר בתקווה למצוא שריד כלשהו מעולמה שחרב. לפתע בצבצה מתוך האפר חנוכיית הנחושת היפה שעברה מדור לדור במשפחתה. אחר כך נמצא גם זוג הפמוטים לשבת. מרגריטה הנרגשת אימצה את החנוכייה והפמוטים אל ליבה כמוצאת אוצר יקר ונדיר.

מעתה היו אלה המזכרות המוחשיות היחידות שנותרו בידה מבית הוריה. לאחר זמן מה נודע לה שהוריה נספו בשואה ורק אחיה ניצל. שניהם יחד החליטו לבנות מחדש את הבית שנשרף, אך לאחר שנישאו והקימו לעצמם משפחות חדשות, הם ויתרו על הרעיון להישאר במחוז ילדותם ועלו לישראל. את החנוכייה והפמוטים שמרה מרגריטה במשך כל השנים באהבה רבה עד שהחליטה לתרום את החנוכייה למוזיאון כדי שסיפורה של המשפחה לא יישכח.